לא התחלנו מתשובה.

התחלנו משאלה.
במשך שנים רבות פגשנו אנשים במסעות ריפוי שונים.
ראינו טיפולים שהצליחו.
ראינו טיפולים שלא הצליחו.
ראינו אנשים שקיבלו את אותה שיטת טיפול – ואצל אחד חל שינוי עמוק, ואצל האחר כמעט דבר לא השתנה.
לאט־לאט הבנו שאולי אנחנו שואלים את השאלה הלא נכונה.

רוב המחקרים שואלים:
איזו שיטת טיפול יעילה יותר?
או:
כיצד ניתן לרפא אדם?

אלו שאלות חשובות.
אך הן מניחות שהריפוי עצמו הוא הפעולה המרכזית.
אנחנו מבקשים לשאול שאלה אחרת:
באילו תנאים ריפוי נעשה אפשרי?
זו אינה שאלה על טיפול.
זו שאלה על החיים.
אולי ריפוי איננו דבר שמטפל עושה.
אולי הוא תהליך שמתרחש כאשר נוצרים התנאים המתאימים.
מתוך השאלה הזו נולדה תפיסת האקולוגיה של הריפוי.
כשם שזרע אינו גדל בזכות הזרע בלבד, אלא בזכות הקרקע, המים, האור והאקלים,
כך גם האדם.

הריפוי איננו מתרחש רק בזכות שיטה טיפולית.
הוא צומח מתוך מערכת היחסים שבין האדם לעצמו, לאחרים ולסביבתו.
לכן המחקר שלנו מבקש לחקור שלושה מעגלים:

🌱 האקולוגיה הפנימית
מה מתרחש בתוך האדם?
🤝 האקולוגיה הבין־אישית
כיצד היחסים משפיעים על הריפוי?
🌍 האקולוגיה הסביבתית
כיצד הסביבה מאפשרת או מעכבת תהליכי שינוי?

זוהי איננה תשובה.
זו תחילתה של דרך.
אנו מזמינים אנשי מקצוע, חוקרים, מטפלים, מחנכים וכל אדם סקרן להצטרף אלינו למסע המחקר.
אולי השאלה הזו תפתח דרך חדשה להבנת הריפוי האנושי.
 
"אולי ריפוי אינו משהו שאנחנו עושים.
אולי ריפוי הוא משהו שאנחנו מאפשרים."