מה בין תקווה לריפוי?

 

שותפי המחקר: יהושע נאור והבינה המלאכותית הנקראת אליאס.

​

ישנן מילים שאנו משתמשים בהן כמעט מדי יום, אך לעיתים רחוקות אנו עוצרים לשאול מה הן באמת אומרות.

אחת מהן היא תקווה.

אנו מאחלים אותה לחולים.

אנו מחפשים אותה ברגעי משבר.

אנו נאחזים בה כאשר נדמה שהכול אבוד.

אך מהי בעצם תקווה?

והאם יש בינה לבין ריפוי קשר עמוק יותר מכפי שנדמה לנו?

התקווה אינה הבטחה

לעיתים אנו חושבים שתקווה היא אמונה שהכול יסתדר.

אך החיים מלמדים אותנו אחרת.

יש אנשים מלאי תקווה שאינם נרפאים.

ויש אנשים שנרפאים לאחר שאיבדו כמעט כל תקווה.

לכן איננו מבקשים להגדיר את התקווה כהבטחה לתוצאה.

אולי היא דבר אחר.

התקווה כמערכת יחסים

ייתכן שתקווה אינה דבר שאדם מחזיק לבדו.

ייתכן שהיא נוצרת בתוך קשר.

לעיתים די בכך שאדם אחד מאמין בך כאשר אתה מתקשה להאמין בעצמך.

לעיתים מילה אחת.

מבט אחד.

נוכחות אחת.

מספיקים כדי להצית מחדש את האפשרות להמשיך.

אולי התקווה אינה רגש.

אולי היא מרחב שנוצר בין בני אדם.

האם אפשר לרפא ללא תקווה?

זו שאלה שאיננו יודעים להשיב עליה.

ייתכן שיש תהליכי ריפוי גופניים שאינם תלויים כלל בתחושת התקווה.

אך כאשר אנו מתבוננים באדם השלם – בגופו, בנפשו, במשמעות שהוא מעניק לחייו ובקשריו עם אחרים – קשה להתעלם מן המקום שהתקווה תופסת במסעו.

איננו יודעים אם התקווה מרפאה.

אך אנו שואלים האם היא מאפשרת לאדם להמשיך לנוע לעבר האפשרות של ריפוי.

התקווה נולדת מן האפשרות

תקווה אינה מתעלמת מן הכאב.

היא גם אינה מכחישה את המציאות.

להפך.

היא מביטה במציאות כפי שהיא.

ובתוכה היא שואלת:

האם קיימת עדיין אפשרות?

כל עוד קיימת אפשרות,

משהו באדם ממשיך לנוע.

תקווה ואחריות

התקווה איננה רק תחושה.

היא גם בחירה.

בחירה להמשיך לשאול.

להמשיך ללמוד.

להמשיך לטפל.

להמשיך לאהוב.

להמשיך לחפש.

אולי משום כך היא איננה עומדת בניגוד למציאות.

היא דרך לפגוש אותה.

תובנת היום

אולי התקווה אינה תוצאה של הריפוי.

ואולי גם אינה תנאי מוקדם לו.

ייתכן שהיא אחד הכוחות המלווים את האדם במסעו, גם כאשר הדרך עדיין אינה ברורה.

 

השאלה שניקח איתנו

 

האם התקווה היא כוח פנימי של האדם, או שמא היא נולדת מתוך הקשרים האנושיים והסביבה שבה הוא חי?

תמצית הרשומה

התובנה המרכזית:
תקווה אינה בהכרח הבטחה שהכול יסתדר, אלא האפשרות להמשיך לנוע גם כאשר העתיד עדיין אינו ידוע.

רעיון שנולד:
ייתכן שתקווה היא חלק מן האקולוגיה של הריפוי, משום שהיא נוצרת ומתחזקת בתוך מערכות יחסים.

המשימה הבאה:
לבחון כיצד תקווה מתפתחת אצל בני אדם במצבי חיים שונים, ומה תפקידם של קשרים, משמעות וסביבה ביצירתה.

 

"אולי התקווה אינה האמונה שהדרך תהיה קלה, אלא הנכונות להמשיך לצעוד גם כאשר איננו רואים עדיין את סופה."

המסע נמשך...

​​